מחקר מקיף שיזמה קרן אדמונד דה רוטשילד קובע: רק 140 אקדמאים ממוצא אתיופי מועסקים בהייטק בישראל

לנוכח הממצאים המדאיגים, גיבשו בקרן אדמונד דה רוטשילד וארגון מנהיגי העתיד הפועל לקידום תלמידים יוצאי אתיופיה מפת דרכים מקיפה לשיפור שילובם של תלמידים אלו במקצועות טכנולוגיים והייטק. בין המלצות התוכנית: תוכניות חונכות ושיתופי פעולה עם המעסיקים, השקעות בתגבורים ופעילויות בלתי פורמליות, העצמת תחושת המסוגלות, הגברת מודעות למסלולים עוקפי הבחינה הפסיכומטרית ועוד.

מחקר מקיף שנערך עבור קרן אדמונד דה רוטשילד בשיתוף עם ארגון מנהיגי העתיד הפועל למיצוי הפוטנציאל בקרב צעירים יוצאי אתיופיה, חושף תמונת מצב מדאיגה אודות שילובם באקדמיה ומקצועות ההייטק. זאת, על אף שיפור לאורך השנים בזכאות לבגרות, ציוני פסיכומטרי ושיעורי נשירה.

תוצאות המחקר הצביעו על העובדה כי רק כ-50% מתלמידי י"ב יוצאי אתיופיה עומדים בדרישות הכניסה לאוניברסיטאות, לעומת כ-75% בקרב כלל החינוך העברי. כמו כן, שיעור הלומדים 5 יח"ל מתמטיקה ומקצוע מדעי בקרב יוצאי אתיופיה נמוך פי 4 בהשוואה לשאר התלמידים. הפער נשמר על אף עלייה בשיעור יוצאי אתיופיה הלומדים 5 יח"ל מתמטיקה או מקצוע מדעי מוגבר, שכן בקרב כלל החינוך העברי חלה מגמת עליה גדולה אף יותר.

הפערים המדאיגים ממשיכים גם באקדמיה. למרות שמספר הסטודנטים במקצועות לימוד הייטק הוכפל בין 2009 ל-2019, המחקר שנערך ע"י חברת נאס לייעוץ ומחקר חברתי וכלכלי בע"מ, מעלה שבני הקהילה עדיין סובלים מתת ייצוג בהשוואה לשאר האוכלוסייה. רק 22.8% מיוצאי אתיופיה משתלבים במוסדות להשכלה גבוהה לעומת 48.2% מהממוצע הארצי – פחות ממחצית. מתוכם, רק 17.7% סטודנטים לומדים לימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה בתואר ראשון (STEM) – זאת בהשוואה ל-33% בקרב כלל הסטודנטים. ממצא נוסף במחקר המקיף שיזמה קרן אדמונד דה רוטשילד מצביע על מגמת נשירה גבוהה של כ-30% בקרב סטודנטים יוצאי אתיופיה לעומת 20% מכלל האוכלוסייה – בעיקר במקצועות ריאליים ובמכללות. לפיכך, רק 12% יוצאי אתיופיה הם בעלי תואר אקדמי, בהשוואה ל-53% בקרב קבוצת הרוב.

גם לאחר סיום הלימודים האקדמאים, יוצאי אתיופיה עדיין נמצאים בתת ייצוג בהשוואה לשיעורם באוכלוסייה הכללית. בכל רמות ההשכלה נמצא פער מובהק של 30-35% – בין שכרם לבין שכר השייכים לקבוצת הרוב המועסקים בהייטק. בקרב לא אקדמאיים בענפי ההייטק שבהם השכר גבוה במיוחד (מחקר מדעי ופיתוח ותכנות מחשבים), הפער בין יוצאי אתיופיה לכלל האוכלוסייה עומד על 82%-66.

מיקי קליגר, סגן יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד, מציין: "קרן אדמונד דה רוטשילד פועלת לצמצום פערים ויצירת מוביליות חברתית של מגוון אוכלוסיות בישראל באמצעות השכלה גבוהה. הקרן מבקשת להנגיש את ההשכלה הגבוהה למקצועות תחרותיים שמבטיחים תגמול ראוי, לצמצם נשירה במהלך הלימודים ולהבטיח לבוגרים תעסוקה ההולמת את כישוריהם ולימודיהם. לאחר שנים של פעילות לקידום יוצאי אתיופיה אנחנו סבורים שכדי לשנות את המציאות נדרשת ראייה מערכתית של כלל הגורמים המעורבים בקידום בני הקהילה – ממשלה, קרנות, ארגונים חברתיים וחברות עסקיות. נדרש להגדיר יעדים מדידים וליישמם בראייה הוליסטית. כך לקידום יוצאי אתיופיה, כך בקידום כל אוכלוסייה אחרת  בפריפריות החברתיות, הסוציואקונומיות והגיאוגרפיות של ישראל".

אלי בוך, מנהל הפילנתרופיה של קרן אדמונד דה רוטשילד מדגיש כי: "על אף יוזמות ותוכניות רבות בשנים האחרונות לקידום שילובם של סטודנטים יוצאי אתיופיה במסגרות אקדמיות, מסקנות המחקר מצביעות על חסמים מהותיים בהשתלבות הקהילה האתיופית, בעיקר באוניברסיטאות ובתחומים תחרותיים עם תשואה גבוהה. מדובר על חסמים מערכתיים וחברתיים כאחד, ביניהם ההטיות התרבותיות במבחן הפסיכומטרי, המחסור במודלים לחיקוי ותמיכה, והיעדר תוכנית מערכתית הממוקדת במקצועות ה STEM."

דנה בר, מנהלת תחום מיצוי השכלה גבוהה בקרן אדמונד דה רוטשילד, שיזמה את המחקר מציינת כי: "לנוכח הממצאים המטרידים של המחקר, גיבשו בקרן אדמונד דה רוטשילד ובארגון מנהיגי העתיד מפת דרכים מקיפה הכוללת המלצות מעשיות לשיפור שילובם של יוצאי אתיופיה בהייטק כבר מגיל בי"ס יסודי. בין ההמלצות: איגום כל משאבי המחקר וטיפול לקידום יוצאי אתיופיה לאורך כל הרצף הגילאי, התערבות ועידוד יוצאי אתיופיה ללימודים מדעיים כבר בבית ספר יסודי ובחטיבות הביניים, העצמת וחיזוק תחושת המסוגלות בקרב התלמידים."

שלמה בריהון, מנכ״ל קרן דיויד וארגון מנהיגי העתיד, הפועלים לקידום תלמידים יוצאי אתיופיה, אמר בתגובה כי "הממצאים המטרידים של המחקר צריכים להדיר שינה מעיני החברה הישראלית בכלל ומעיני מקבלי החלטות בפרט". לדבריו, כפעיל חברתי וכמנכ״ל קרן דיויד וארגון מנהיגי העתיד הוא לא הופתע מהממצאים הקשיים של המחקר. "בשנים האחרונות אנחנו מתריעים בפני מערכת החינוך ובפני הגורמים האמונים על שילוב של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית על הסללה של תלמידים יוצאי אתיופיה למגמות לימוד לא מדעיות. בנוסף, זעקנו על החסמים והאתגריים של בני הקהילה בשכונות שרמת הסוציו-אקונומי שלהם מאוד ירודות. בשכונות אלו אין מודל לחיקוי והילדים נחשפים לעבריינות, לפשיעה והסללה לביתי הספר ברמת איכות ירודות". לדעתו, אמר בריהון, מדובר בתעודת עניות לממשלה ובעיקר למערכת החינוך הישראלית, והוא דורש להביא את הנושא לשולחנם של מקבלי החלטות בכנסת ובממשלה לקיים דיון מעמיק על הממצאים וליישם את ההמלצות במלואן.

לנוכח ממצאי המחקר ממליצים מומחי קרן אדמונד דה רוטשילד, על קידום תכנית מערכתית עבור יוצאי אתיופיה בתחומי ה STEM ממערכת החינוך דרך האקדמיה ועד להשתלבות בתחומי ההייטק תוך מענה להזדמנויות והחסמים העולים מהמחקר.. הם מציעים למסד מספר תוכניות התערבות עם תוצאות מוכחות וכן ליצור מסד נתונים מתעדכן לצורך קבלת החלטות והגברת המודעות, שכן קיים מחסור משמעותי בנתונים עדכניים בנושא.