קרן אדמונד דה רוטשילד לראשי המוסדות להשכלה גבוהה: "יש לפתוח את שערי האוניברסיטאות בפני קהל רחב יותר, מחקר שערכנו מוכיח כי הגמשת תנאי הקבלה לרקע מוחלש לא פוגעת בסיכויי הצלחתם"
שווים לא פחות: סטודנטים שהגיעו מרקע מוחלש והוגמשו עבורם תנאי הקבלה – מסיימים את לימודיהם באחוזים דומים לאלו שהתקבלו באופן רגיל
קרן אדמונד דה רוטשילד קוראת לפתיחת שערי האוניברסיטאות בפני הקהל רחב יותר-
ממחקרים שיזמה עולה בברור, כי ההקלות בתנאי קבלה לסטודנטים מהפריפריה לא פוגעות בסיכויי ההצלחה של הסטודנטים לסיים את התואר
קרן אדמונד דה רוטשילד, שלקחה על עצמה לסייע לצמצום הפערים בחברה הישראלית באמצעות הנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריות החברתיות במדינה, יזמה בחודשים האחרונים סדרת מחקרים חברתיים שנועדו להביא לשינוי באופן בו משתלבים סטודנטים מהפריפריות הסוציו אקונומיות של החברה הישראלית במוסדות להשכלה גבוהה.
המסקנה המרכזית היא כי רמת המסוגלות האישית של צעירים מהפריפריה הסוציו דמוגרפית לממש את הפוטנציאל האקדמי שלהם גבוהה לא פחות משל יתר הסטודנטים, אולם על מוסדות הלימוד להשקיע בתמיכה, ביעוץ ובליווי הדוקים יותר של צעירים אלה.
במחקרם של פרופ' גד יאיר וניר רותם מהאוניברסיטה העברית, הוכח שהענקת הזדמנות שניה יכולה להיות סיפור הצלחה אמיתי – סטודנטים אשר הגיעו מרקע מוחלש והוגמשו עבורם תנאי הקבלה, לא רק שמתפקדים במידה מקבילה לכל שאר הסטודנטים – אלא גם שבמבחן התוצאה, מסיימים את לימודיהם באחוזים דומים.
חיזוי נשירה בקרב סטודנטים, הוא תחום שכמעט ולא נחקר בישראל. כעת, קיימות מסקנות ברורות. פרופ' יאיר וניר רותם, שהשתמשו במאגר נתוני הסטודנטים הנרשמים לאוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 2003 עד 2015 , גילו שלמרות שעל פניו מדובר בהורדת סף הקבלה, סטודנטים המגיעים מרקע מוחלש אינם מפסיקים את לימודיהם בשיעור גבוה יותר מיתר אוכלוסיית הסטודנטים.
למעשה התגלה כי סטודנטים שקיבלו העדפה מתקנת במסגרת תכנית "ראויים לקידום" אף עמידים יותר בפני קשיים אקדמיים לעומת עמיתיהם, כשביצועיהם אינם נופלים מאלו של קבוצות ללא רקע מוחלש. מדובר, אם כן, באופק מבטיח של הרחבת מערכת ההשכלה הגבוהה ופתיחת שערים. המשמעות היא שהדבר אינו נושא בחובו סיכון משמעותי עבור המוסד, הבא לידי ביטוי בהיקף נשירה גבוה.
מחקרה של ד״ר עדי ספיר מאוניברסיטת חיפה, מצא עם זאת, שכדי להבטיח את הצלחתם של סטודנטים מרקע מוחלש, על המוסדות להשכלה גבוהה להעניק להם תמיכה ראויה בהתאמה אישית בכל אחד משלבי מעגל חיי הסטודנט, החל מייעוץ ותמיכה בהרשמה ללימודים ועד ליציאה ממוסד הלימודים. ד"ר ספיר חקרה את פרקטיקות התמיכה בסטודנטים, וראיינה עשרות יועצי תמיכה בסטודנטים מ-5 אוניברסיטאות ו-12 מכללות שונות. היא מצביעה על קשיים שייחודיים לסטודנטים מקבוצות פריפריאליות, הנובעים משילוב בין תחושת בדידות, ניכור וחוסר אמון במערכת מצידם, ובין תרבות אקדמית של תחרות, אחריות אישית והתמודדות אישית, שנפוצה בעיקר באוניברסיטאות, אשר משדרת להם את המסר "הבעיות שלך הן באשמתך".
בנוסף, קובעת ד"ר ספיר במסקנות המחקר, סיכויי השלמת התואר של סטודנטים מהפריפריה הסוציו-אקונומית נפגעים בגלל התמיכה החלקית והלא מספקת שרבים מאותם סטודנטים יכולים לקבל במהלך לימודיהם. כדי למנוע נשירת סטודנטים ממוסדות אקדמאיים, יש לסייע לסטודנטים מהפריפריה הסוציו-אקונומית שאינם משתייכים לאף קבוצה שהמועצה להשכלה גבוהה תומכת בה כיום. כמו כן, פריסת התואר מעבר לזמן התקני ופיתוח מערכת גמישה של לימודים בהיקף חלקי יכולה להיות אסטרטגיה אפקטיבית לסיוע לסטודנטים מקבוצות פריפריאליות. מהמחקר של ד"ר ספיר עולה עוד, כי על הפקולטות השונות להגביר את המאמצים לאתר בזמן אמת את הסטודנטים המתקשים ולסייע להם באופן מידי. התחשבות בממצאים אלו, בשילוב אימוץ גישה מערכתית אליה מגויסת הנהלת המוסד, הסגל האקדמי והמנהלי– יעלו את הסיכוי למניעת נשירה.
אלי בוך, מנהל הפילנתרופיה בקרן אדמונד דה רוטשילד, מציין כי המחקרים נועדו להציב מראה ולשקף לראשי המוסדות להשכלה גבוהה את המצב בנקודת זמן זו – ובמיוחד לנוכח השלכות הקורונה. "חשוב לנו לנתח את הנתונים ולסייע למוסדות להגדיר תוצאות מדידות עבור שילוב סטודנטים מאוכלוסיות פריפריה בהשכלה הגבוהה. משבר הקורונה מציב לחברה ולאקדמיה הישראלית אתגרים מוחשיים מאוד אבל, לגישתנו, גם הזדמנויות ולכן חשוב מאוד להטמיע את המסקנות והמלצות החוקרים כבר בתחילת שנת הלימודים האקדמית שנפתחת כעת. לדברים משנה חשיבות כאשר לפחות בשלב זה הלימודים מתקיימים מרחוק וסטודנטים נזקקים מתקשים יותר במציאת אוזן קשבת וכתף תומכת במוסדות שבהם הם לומדים. ההירתמות של המוסדות, והפתיחות לקדם מודלים שונים לכניסה לאקדמיה ולצמצום הנשירה, יאפשרו לאוכלוסיות נוספות להצליח בלימודים אקדמיים ולתרגם אותם לכדי תעסוקה הולמת"
לתקצירי המחקרים בעברית לחצו כאן